י. קלא-אילן (אינדיגו) כחיקוי של תכלת – רמז לקביעת צבע התכלת

קצת מוזר שאף אחד מהמחברים שככול הידוע לי מתייחסים ברצינות לקביעת צבע התכלת 1 לא ניצל את העובדה שכתוב בתלמוד שלא ניתן היה להבחין בין תכלת ויזואלית לקלא-אילן שהוא אינדיגו 2

לפי הערוך, הלקסיקון הסמכותי של התלמודים והמדרשים. 3

הערוך גם מפרש את אסטיס (עץ Isatis tinctoria) על ידי אינדיגו. "אסטיס הוא אינדיגו ובערבית ניל."4 המחברים הערביים מתרגמים גם אינדיגו (Indigofera tinctoria ו- argentea) וגם Isatis tinctoria באותה מילה ניל (או נילה).

מכיוון שאסטיס מסומן בשמו היווני או הלטיני, קלא-אילן מציין ללא ספק את האינדיגו האמיתי. 5 יהיה זה מעניין להתחקות אחר הגזירה של ביטוי מורכב זה.

השם התלמודי לאינדיגו הוא ככל הנראה מילת השאלה מהודו. השמות ההודיים לאינדיגו הם nilini, nilam, nili. פירוש קלא בסנסקריט הוא שחור אבל הכחול אינדיגו העמוק נקרא גם בשם זה. 6 האם קלא אילן פירושו קלא שמקורו בעצים (אילן – עץ) בניגוד לכחול העמוק ממקור מינרלי ("הכחול העתיק". ," "מצרי" או "כחול אלכסנדרוני"). 7 לאור העובדה שצמח האינדיגופרה מגיע לעתים קרובות לגובה של 5 רגל, הוא עשוי להיקרא באופן עממי אילן (עץ). 8 או אולי קלא-אילן הוא שחיתות של קלא-נילן, הנילן השחור או הכהה (אינדיגו) או של קלא-לאן (לאן = אינדיגו בסינית)?

אם כן, כחול אינדיגו עמוק עשוי להיחשב כמשחזר את צבע התכלת.

בגוונים עמוקים כפי שהודיע ​​לי פרופסור גרין מלידס אינדיגו אינו כחול טהור.

9

 

רוב האנשים אכן לא יוכלו להבחין בין אינדיגו עמוק, לכחול טהור עמוק, אבל לעין המנוסה נראה ניצוץ קל של סגול. השוו לפליניוס

מזה בעיקר אני מצהיר על רשות, בא מהודו… כאשר הוא נטחן הופך שחור אך בהתמוססותו מספק תערובת מופלאה של ארגמן וכחול. "Ab hoc maxime auctoritas indico Ex India venit … cum teritur nigrum at in deluendo mixturam Purpurae caeruleique mirabilem reddit." 10

הרמב"ם למרבה הפלא לא מזכיר קלא-אילן בקשר לחיקוי התכלת. הוא שם שני צבעים כאלה אסטיס ושחור. המילה האחרונה הובנה בצורה שגויה: שחור כאן אינו משמש במובן הרגיל של שחור, אלא הוא התרגום העברי של הסנסקריט ניל שלפיו הערבים בימי הרמב"ם, כמו כיום, כינו אינדיגו. 11 שחור ברמב"ם הוא אפוא מקביל לקלא-אילן (אינדיגו) בתלמוד.

זקס זיהה את קלא-אילן כעיבוד מ-calainon-calainum. בהקשר להצעתו שגלקטיגון עיבוד הירושלמי לתחש הוא השחתה של גלאירון כלינון, מציין המחבר:

"בכל מקרה, ההגהה הזו כבר מוכרת על ידי מוספיה, אבל לא מובנת על ידי יורשיו; מוגדר כ-Indigohlan.

"עבור "קלאילון" " אמרו "קלינון" ובאמצעות הפרדה מוטעית של המילה לשניים, חשבו אילן של עץ או שיח, ומכיוון שלתכלת יש משמעות פולחנית זה גרם לכך שצבע האינדיגו הזה נמכר כחיקוי."

"Jedenfalls ist durch diese Glosse das von Musaffia bereits erkannte, aber von seinen Nachfolgern unverstandene קלא אילן (kala-ilan) erklärt (Nedar. 12 41 u. sonst) das werder einen Stoff noch eine Pflanze bezeichnet, sondern die blaue Farlu, vom Aruch als Indigohlan bestimmt.

"Für "kelailon" sprach man such "kelainon" und durch die zufällige Trennung des Wortes in zwei dachte man, durch (ilan) אילן verlastet, an einen Baum, oder eine Staude. Bertrug, der mit dem (Tekhelet) תכלת dem verschriftsmässig gebotenen getrieben wurde, veranlasste, diese indigoblau gefärbte welle für jenes zu verkaufen." 13

יאסטרו (מילון התלמודים וכו' ס.ב. קלא אילן) המאמץ את הגזירה שהציע זקס, קובע בבירור שקלא-אילן הוא עיבוד מהקלאינום הלטיני.

קביעת האטימולוגיה והמשמעות המדויקת של kallainon מציבה קשיים חמורים.

פליניוס מזכיר אבן חן מסוימת תחת השם Callais או Callaina. במקום אחד אומר פליניוס ש- Callais דומה לספיר אבל הוא בעל גוון חיוור יותר "callais sapphirum imitatur, candidior et littoroso mari similior". במקום אחר מתאר חוקר הטבע הרומי את צבעו כ-"e viride pallens", ירוק בהיר. נראה שיש להבחין בין Callais  ל- Callaina.

ה- kalais זוהה עם הטורקיז. הטורקיז, עם זאת, הוא בדרך כלל כחול, אם כי זנים מסוימים מציגים צבע ירוק לכחלחל. ה- thesauri הסטנדרטי טוען בסמכותו של סופר אנונימי שהקלאונון היווני עונה לצבע הלטיני venetus.

Salmasius 14 מנסה להראות שאבן החן קיבלה את שמה מהצבע, ולא להיפך.

"לכלינון כרומה" ("τὸ καλλάϊνον χρῶμα") ("הצבע המשתנה בין ירוק לכחול") נראה כצבע כחול ירקרק.

מספר התייחסויות ל"קאלינה אימאפא" ("καλλάϊνα ἱμάτια") ("בגדים שצבעם עובר בין ירוק לכחול") מופיעים בספרות הקלאסית וגם בכתובות מסוימות.

אם כפי שזקס סבור כי קלא-אילן זהה ל"קלאינון" (callainum) זה יגרום לכך שצבע התכלת הוא כחול ירקרק. עם זאת, זה לא מאוד סביר. כל העדויות העומדות לרשותנו מצביעות על זיהוי של קלא-אילן עם אינדיגו שאינו כחול ירקרק.

"קלאינוס" (callainus-a-um) מופיע רק ככינוי צבע, לעולם לא כשם של חומר צביעה: קלא-אילן בתלמוד מציין את הצבע ואת החומר המייצר אותו. "Kallainon" בשום מקום לא מופיע במפורש כשם נרדף לאינדיגו (indikos, indicum).

לעומת זאת, אינדיגו (הינדיקון) לעולם אינו מופיע בתלמודים ובמדרשים. אם "קלאינון" יהיה זהה ל"אינדיקוס" (אינדיגו) עלינו לתת את הדעת על התופעה שבעוד שהיוונים והרומאים כינו אינדיגו על ידי שני המונחים "קלאינוס" ו"אינדיקוס", היהודים דבקו אך ורק בכינוי הקודם. אם כי, מהעובדה שרק האחרון שרד בשפות האירופיות, נראה שהראשונה אם שימשה לתיאור אינדיגו בוודאי הייתה בכל מקרה הפחות נפוצה.

בושאר, אף על פי שאינו מזכיר את קלא-אילן, מתייחס ל"קלאינון" בטענה ש"קאלאינוס" ו"יאקינתוס" מציינים צבע אחד ויחיד, סמכותו היא אפיפניוס: “Ia de purina, ina eite kokkera endulata kai jakinthina ina deikse ten kallainen erean.“ 15 בושאר לא עושה שום ניסיון להגדיר את הצבע שמסומן על ידי "קאלאינוס". זה סביר, לדעתי,  ש"קלאנינן" כאן הוא השחתה טקסטואלית של "קלאנילן" או "קלאילאן" kala-ilan (קלא אילן = אינדיגו). 16

הקטע המדובר אינו מחייב, עם זאת, זהות של צבע עם "יאקינתוס" אלא רק מידה מסוימת של דמיון. אפיפניוס כותב כאן ברוח הומילטית, מטרתו היא לפרש את המשמעות הסמלית של הדימויים הצבעוניים המעטרים את המלאכים המתוארים באפוקליפסה של יוחנן. אלה, כפי שהוא מסביר, מסמלים את הצבעים הלאומיים של האשורים, הבבלים, המדיים והפרסים בהתאמה. ייתכן שהצבע האהוב ללבוש הלאומי של הפרסים בתקופת אפיפניוס היה כחול ירקרק כפי שתואר במונח "קלאינוס".

אולי ה"כרומא כלינון" הוא הכוונה במשנה בברכות ע"א שבה אומרים שזמן קריאת שמע של שחרית מתחיל על פי ר' אליעזר משיכיר בין תכלת לכרתי. כרתי משמשת בתלמוד לתיאור כרישה וגוון צבע מסוים. ככינוי לצבע המילה לא בהכרח מסמלת ירוק-כרישה המשחזר בדיוק את הירוק החיוור של צמח הכרישה. זהו שם כללי לירוק. באופן דומה "פרזינוס" ביוונית מ"פרסון" (כרישה) מציין ירוק. 17 כשם של בד צבעוני 18 כרתי עשוי לסמל כחול ירקרק. 19

מכיוון שנראה שהבד היה יקר מאוד, יש אולי לזהות אותו עם זן הסגול הזה, שאת צבעו פליניוס מתאר כ“austerus in glauco et irascenti similis man.”

ד"ר דדקיינד מחזיק בדגימה של סגול כחול ירקרק שצובע על ידי Lacaze-Duthiers. 20

  1. Bochart, Braun, Adolf Schmidt, G.E. Leiner, Israel Lifschutz (Cf. Excursus to Ch. VII), and Dr. Dedekind.
  2. Or, indicum. On Isatis tinctona, as a substitute for indigo, see: Jaubert, La garance et l'indigo. Paris (1900), p. 63, with special reference to England in the 16th cent.
  3. That the Tekhelet colour was regarded by the Tanaites as well as by Philo and Josephus as akin to black is evident from Sifre Num.
    ד אלעזר ב״ר שמעון אומר למה נקרא שמה תכלת על שם שנתכלו המצרים בבכורות שאמר ויהי בחצי הלילה וה״ הכה כל בכור
    וגר
    Cf. Rashi ib. ע״ש שיכול בכורות ומכתם היתה בלילה וכר
  4. Aruch, S.v.
  5. See: Tosephta,״בור קלא אילן שרשם בעצי אשירה״ עבודה זרה, פרק ג׳ Read:שרשו, and compare: I. Depievre's account of the manufacture of indigo: "On fait tomber les feuilles dans de très grandes cuves en maçonnerie dîtes trempoires. On voit dans de l'une de ces batteries un paniken ou contre-maître à turban rouge et huit coolies ou ouvriers qui battent l'infusion avec des batons pendant environ deux heures, etc." Depievre, Traité de la teinture, v.III. Paris ( 1893), "Indigo." The indication about the fastness of Kata Ilan also supports the identification with indigo. See: Depievre, ib.
  6. Alkali is the name of a certain Indian sect whose members dress, as a matter of religion, in no other colour but dark blue. See: British Encyclopedia, 11th ed., "India."
  7. See: Fremy, Encyclopédie Chimique. Paris, 188.
  8. See: ירושלמי כמא׳ פרק ה׳ הלכה ל׳. סוכה ל״ה; ע״א רשי׳ ר״ה חייבין בערלה, v.10, p. 95.
  9. Editor's note: Rabbi Herzog has attached a sample of colour on p. 204 of the original work, which appears as a gray spot only in our copy. The same page contains the following text beneath the sample: "Sample of deep indigo. Kindly supplied to me by Monsieur Vallette, Chimiste en-Chef at the Fabrique des Gobelins, 42 Avenue des Gobelins, Paris. M. Vallette's reply with reference to the scientific definition of the nuance of the sample:
    'Ministère de l'Instruction Publique et des Beaux Arts, manufacture nationale des Gobelins. Paris, le 26 Mar. 1914.
    Cher Monsieur, Excuser moi si j'ai tant tardé à vous envoyer l'echautillon d'indigo… D'après la classification des couleurs de Chevreul, l'indigo est d'une coleur bleu-violet. Veuillet … Ch. Vallette.'"

    ——————–

    'Ministry of Public Instruction and Fine Arts, National Manufacture of Tapestries. Paris, 26 Mar. 1914
    Dear Sir, Excuse me if I were so late sending you the indigo … From the Chevreul color classification, the indigo is a blue-violet color. Veuillet … Ch. Vallette. '"

  10. Pliny, Hist. Nat., book 35, para. 27.
  11.  Nil in Hindustani denotes black as well as dark blue. "The origin of the Greek and Roman name, Nilus is quite unknown" (Encycl. Brit. 11th ed., s.v. "Nile"). Perhaps it is connected with the Indian nil, black, dark, the dark, or black river. Cf. I Chr. ch. 13, v.15: His, ch. 13, v.3. Cf. Arabic: Nil-Misr. the Nile of Misr (Egypt).
  12. Mistake for Menahot 41. Sachs has misunderstood Musaphia. The latter's note א״ב ב״י בלשון יוני מין צבע דומה לתכלת refers to the Aruch's statement פירוט אינדיקן, not to קלא אילן. See: Aruch, s.v.קלא אילן
  13.  Sachs, ibid., v.I, p. 132. All this is bad philology. Kelainos (Greek for dark amber perhaps connected with the Indian "kala") has really nothing to do with "kallainon." I have not found "kelailon" in any of the thesauri I have consulted.
  14.  Saumaise, Claude de, Caji Julii Solini Polyhistoria, Trajecti ad Rhenum (1689), p. 167.
  15. Epiphanius being a native of Palestine would designate indigo by the name current in that country. Epiphanius, it may be mentioned, is also said to have been of Jewish extraction.
  16.  Epiphanius being a native of Palestine would designate indigo by the name current in that country. Epiphanius, it may be mentioned, is also said to have been of Jewish extraction.
  17. Deep as well as pale shades.
  18. כרתי also occurs as the name of a certain gem. See Targum 1,6 כרתינון aand LXX "prasinon" for שחם. Perhaps כרתי as a gem "kalais."
  19. See:גיסין ל״א ע״ב גוהרקא דד בא ופרוס עליה סרב לא דברתי Cf.רבנו יונה אלפסי ברכות פ״א משנה ב׳ where the Aruch is wrongly quoted as saying:״כרתי הוא צבע הינדרי״ש״. The writer's mistake was occasioned by a false construct of: "תוספות חוליו מ״ק ע״ב ד״ה "ירוק כרתי ib., in the Vilna ed. of the Talmud. Cf. also:

    פרשה מקוהלת ברכות פרק ס׳"תכלת היא צבע ירוק רומא קצת לכרישיך

  20. Dedekind, "La Pourpre verte," Archives de Zoologie, exp. et gen. (1898).