ו. לימוד טקסטואלי וביקורתי של דרשת ר' מאיר על צבע התכלת
אחרי פילון ויוספוס מגיעה האמרה המצוטטת לעתים קרובות של ר' מאיר (שחי 125).
"ר' מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לספיר והספיר דומה לכסא הכבוד שנאמר (שמות כד, י) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר 1 וכתיב (יחזקאל א, כו) כמראה אבן ספיר דמות כסא" 2
הדרשה המפורסמת הזו נמסרה ב-8 גרסאות: זו שצוטטה זה עתה, שאותה אציין ב-(א) ובגרסאות הבאות
(ב) תניא היה רבי מאיר אומר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא (מנחות מ"ג ב)
(ג) ר׳ מאיר אומר וראיתם אותם לא נאמר אלא וראיתם אותו מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית כאלו הקביל פני השכינה שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנאמר וממעל לרקיע אשר על ראשם (ספרי שלח)
(ד) תני בשם ר׳ מאיר וראיתם אותה אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד הכתוב שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה מגיד שהתכלת דומה לים והים דומה לעשבים עשבים דומין לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד והכסא דומה לספיר דכתיב ואראה והנה על הרקיע אשר על ראש הכרוב כאבן ספיר כמראה כסא (ירושלמי ברכות ז ב א, ב)
(ה) ד״א מלך הכבוד אמר חזקיה מה נשתנה תכלת משאר מיני צבעונין שצוה האלהים להיות בציצית מפני שהתכלת דומה לעשבים והעשבים דומים לים והים דומה לרקיע והרקיע דומה לקשת והקשת דומה לענן והענן דומה לכסא והכסא דומה לכבוד שנאמר ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת הוי ויבא מלך הכבוד (מדרש רבה)
(ו) אמר ר׳ מאיר מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין שהתכלת דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד שנא׳ ויראו את אלהי ישראל וגו׳ (פ׳ שלח מדרש רבה)
(ז) חזקיה אמר ואית דאמרי לה בשם ר׳ מאיר תכלת דומה לעשבים עשבים דומים לאילנות אילנות לרקיע רקיע לנוגה נוגה לקשת וקשת לדמות שנאמר כמראה הקשת אמר חזקיה אם לובשין ציצית לא יהיו סבורין שמא תכלת הם לובשין אלא שיהיו מסתכלים באותה ציצית כאלו שכינה שרויה עליהם וראיתם אתו וזכרתם (ילקוט שמעוני פס' ד פ' יב)
(ח) ר׳ נתן אומר חביב מעשה הארון כנגד כסא הכבוד של מעלה… ואף בשעה שהיו נוסעין לא היו פורסים עליו לא בגד ארגמן ולא תולעת שני אלא בגד כליל תכלת ללמדך שהארון היה דומה לו לכך היה הבגד תכלת מלמעלה פניו כנגד הרקיע הדומה לו וכו'. (במדבר״ר מדרש רבה)
דתניא ר׳ מאיר מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לאבן ספיר ואבן ספיר דומה לכסא הכבוד דכתיב ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו וגו׳ וכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא (חולין פ״ט).
(א) ו-(ב) כמעט זהים.
(ג) מציע וריאציה מעניינת שכן היא מספקת מסגרת לדרשה מהחומש; זה גם שונה בשל השמטת החקירה מה נשתנה. בהשוואה ל(ד). בתלמוד (מנחות מ"ג א) הדרש על אותו מיוחס, אם כי בצורה אחרת, לר' שימעון בר יוחאי, בן דורו של ר' מאיר.
(ד) דומה מאוד ל (ג) אבל יש הבדל חשוב – הצגת ה-עשבים: "תכלת דומה לים והים דומה לעשבים (צמחים או עשב) ועשבים דומים לרקיע והרקיע דומה לכסא הכבוד" וכו'.
(ה) מרבה בריבויו; וראוי לציון גם בגלל הכתובת המייחסת את הדרשה לחזקיה במקום לר' מאיר.
(ו) נבדל בתמציתיות שלו.
(ז) מתחילה עם האמירה שיש המייחסים את הדרשה לר' מאיר. נראה שהדרשה בנוסח שהיא מופיעה ב (ה) מייצגת יישום של חזקיה מדברי ר' מאיר לפרשנות האגדתית של תהילים (ט, יז).
(ח) מסכים באופן מהותי עם (א), (ב) ו-(ג); אמירתו של ר' מאיר כאן משמשת בסיס לדרשת ר' נתן, מקורבו של ר' מאיר, על משמעות ארון הקודש כייצוג של כסא הכבוד.
בהשוואה בין (ז) ל-(ה) נציין את החלפת ים ב-(ז) באילנות; ים , נציין, מופיע בכל שאר הגרסאות.
(ד), (ה), ו-(ז) מסכימים כנגד (א), (ב), (ג), (ו) ו-(ח) בהכנסת עשבים בשרשרת הדמיון; אבל בעוד שב(ד) עשבים מופיע שני, ב(ה) ו(ז) הוא עומד ראשון, ליד תכלת.