ב. המקבילות היווניות של תכלת וארגמן בהתאמה בעקילס, סומכוס ותאודוטיון
עקילס, סומכוס ותאודוטיון עוקבים אחר ה-LXX
עקילס: שמות, לה, כג, כה; יחזקאל, כז, כד.
סומכוס: שמות לה, כג (יחזקאל כג, ו' תכלית = תכלת)
תאודוטיון: שמות כח, ו, לה, כג; JER י, ט (יחזקאל כג, ו תכלית לתכלת כמו סומכוס).
הערוך ש.ו. איירינון מצטט את מדרש רבה אסתר א, ו
חור כרפס ותכלת תרגם עקילס איירינון קרפסיגון טיגון
Benjamin Musaphia (ib.) מציין שטיגון חייב להיות עיוות של יקיגטיגון = יקינטינון. Sachs מציע לאחר מכן שהקריאה הנכונה היא ינטינון. 1 העיוות של ינטינון לטיגון היא סבירה יותר מזו של יקיגטינון לטיגון. אילו נודה בנכונות התיקון של זקס, היינו צריכים להסתכל על הסבר מדוע באסתר א, ו עקילס תרגם תכלת על ידי ינתינה. האם יקינתינה וינתינה היו מילים נרדפות בזמנו? 2
הקטע המדרשי אינו מצוטט במלואו בערוך. הטקסט המלא הינו:
חור כרפס תכלת תרגם עקילם אייריון קרפסינון ר׳ ביבי אמר טינון וכו׳
ברור שביבי אינו מתכוון לטינון כתרגום של תכלת, בשום מקום בספרות התלמודית, המדרשית או התרגומית תכלת לא מיוצג אחרת מאשר על ידי תכלא/תכלתא: לא היה סיבה לצטט את עקילס בהסבר מילה כל כך רגילה: אם אכן היה צורך לפנות לעקילס, לא היו דוחים את זה עד שהגיעו לאסתר א', ו. שוב, משמעות המונח תכלת-של-ציצית בהיותו עדיין באופנה, ודאי הייתה ברורה לכולם בתקופתו של ר' ביבי.
ככל הנראה, לכן טינון ניתן כתרגום חלופי לזה של עקילס עבור חור או כרפס. מההקשר ברור, לדעתי, שטינון מתייחס לחור. זה כנראה עיוות של אטוגון. 3