יג. הגילוי המחודש לכאורה של ג. ה. ליינר של חלזון התכלת ב Sepia officinalis.
בשנת 1887 הרב ג. ה. ליינר, שעליו ייאמר רבות בהמשך, מונע מהשאיפה להיות משחזר תכלת, פרסם חוברת בשם שפוני טמוני חול שבה הציג את הנתונים הנוגעים לזיהוי, מה שמרמז לבסוף כי נראה כי ה-Sepia officinalis הינו מין התכלת. בחוברת 'פתיל תכלת' שפורסם זמן קצר לאחר מכן הוא ניסה לבצר את עמדתו, והעלה טיעונים שלדעתו חזקים דיים כדי לפרוק כל התנגדות מנשקה.
אני נמנע מלבחון את התזה שלו בפירוט. די לומר שליינר התחיל בהנחה שגויה שכל ההתייחסויות לחלזון מתייחסות אך ורק למין התכלת.
טיעון אחד בפרט שליינר ראה בו כבלתי ניתן להפרכה אכן אינו בעל גרעין של קוגניציה: (א) ר' נחשון גאון 1 נותן בתשובה את למאסמא כמקבילה הערבית של תכלת; (ב) בתרגום לעברית של חיבור הרפואה של אבן סינא נאמר שעצם החלזון המכונה בלטינית למאסיא משמשת למטרות רפואיות; (ג) המין המועסק כך הוא לא אחר מאשר ה-Sepia officinalis ומכיוון ש-למאסיא = למאסאמא = תכלת – אם כן, Sepia officinalis הוא מין התכלת. 2
כמובן אין לשכתב למאסיא על ידי l'masia אלא על ידי limacia, רבים של limax, חלזון. למאסמא מציין את צבע השמים, כחול שמיים. 3
לוויסון קובע כי ה-Sepia officinalis אינו עומד בתנאי הדמיון של הצבע לים. ליינר טוען שכן, או במילים אחרות, שצבע הגוף של Sepia officinalis הוא בעיקרו כחול. 4
ד"ר ז'רמן עשוי להיות רשאי להכריע בשאלה:
| אי אפשר לקבל שהצבע של Sepia officinalis L. עונה על תנאי הדמיון עם צבע הים. למרות שבזכות איברים מיוחדים, הנקראים כרומטפורים ומתפרסים כמעט בכל היקף העור, Sepia officinalis יכול לשנות, לפי רצונו, את צבע גופו, הוא אינו יכול לקבל צבע כללי דומה לזה של הים; מעל הכל אפשר לו לחקות את מראה התחתית שעליה הוא שוחה או לדמות בדיוק פחות או יותר את הסלעים או האצות עליהם הוא עומד במארב". | "Il est impossible d'admettre que la couleur de Sepia officinalis L. satisfasse à la condition de similarité avec la couleur de la mer. Bien que, grace à des organes speciaux, appelés chromatophores et répandu dans presque toute l'étendue de la peau, le Sepia officinalis puisse faire varier, à sa volonte, la couleur de son corps, il ne peut obtenir une couleur générale semblable à celle de la mer; il lui est surtout possible de mimer l'aspect du fond sur lequel il nage ou de simuler avec plus ou moins d'exactitude les rochers ou les algues sur lesquels il se tient en embuscade." |
העילה הרצינית היחידה לזיהוי החלזון של הרמב"ם עם Sepia officinalis היא האינדיקציה לגבי השחור דמוי הדיו של הפרשת הצבע. אולם נראה לי מאוד לא סביר שהרמב"ם פירש את התיאור התלמודי של חלזון כחל על sapia. גם לא ניתן להניח שהכותב הגדול פשוט עקב אחר מסורת שנרשמה במקור ישן שכבר לא קיים. לאור כל האמור, ברור ש-Sepia officinalis אינו יכול להיות המין ששימש בעבר לצביעת תכלת. התיאור של הרמב"ם מייצג, לדעתי, שילוב של התלמוד עם אריסטו.
נראה שלכותב הגדול לא היה ידע ממקור ראשון על המין נותן הסגול. נראה שהאינדיקציה לגבי השחור של הצבע נגזרת מאריסטו. 5