ו. תיאור חלזון התכלת בתלמוד
Lacaze-Duthiers, אכן, קובע שבמהלך הניסויים שלו תת-מין אחד של Murex trunculus הניב כחול, אבל הוא מוסיף שאותו זן נתן בזמן אחר סגול. הוא לא הצליח לקבוע את הסיבה לשינוי. האם מה שאני מכנה "התיאוריה של הכחול הטהור" יקבע את תת-המין הזה כחלזון של תכלת, ההזדהות תביא עמה את התוצאה, היות והקדמונים היו מודעים, בניגוד ל-Lacaze-Duthiers, לסיבת הוריאציה, וידעו כיצד לגרום לפיגמנט של זן ה-M. trunculus לייצר כחול טהור כאשר רצו לייצר איתו תכלת. או, שוב, ייתכן שהתיאוריה של הכחול הטהור תכיר ב- Murex trunculus באופן כללי כמין התכלת, אך עם המגבלה הנדרשת שהצבע קיבל טיפול מסוים. ייתכן שהדבר היה כרוך בעצירת הפיתוח בשלב הכחול-העמוק, או בשילוב של מרכיבים מסוימים שיש להם השפעה של הרגעת הגורם האדום.
אולם פרופסור פרידלנדר, באחד ממכתביו אלי, טוען שעם המין בעל המבנה הכימי שאת צבעו הוא מכיר, אי אפשר לייצר כחול טהור. ההצהרה מכסה את Murex trunculus. פרופסור רפאל דובואה, להיפך, קובע בהודעה פרטית אליי, שאפשר באמצעות אומנות מסוימת לייצר כחול טהור מהפיגמנט של Murex trunculus. בין אם זה אפשרי ובין אם לא, בהחלט בלתי אפשרי עבור אדם כמוני שאינו כימאי להגיע למסקנה נחרצת כאשר הרשויות חולקות.
בכל מקרה, ל- Murex trunculus יש תביעה חזקה על תשומת הלב שלנו בהקשר זה. מכיוון שהמרכז העיקרי של ייצור תכלת מבחינת יהודים ממוקם על פי המסורת בשטח זבולון שצמוד לצידון, העדויות בעד Murex trunculus חלות לא פחות על פתרון השאלה ביחס לתכלת היהודית כמו לגבי תכלת הפיניקית. אף על פי שאינני מכיר אזכור מובהק של תכלת בפרט בקשר לתעשייה הפיניקית.
החוקר המצויד בידע על הניסויים של Lacaze-Duthiers, על תגליותיהם של Wilde, deSaulcy ו-Gaillardot ועל המסקנות שהגיע אליהן ד"ר דדקינד, ילך לתלמוד רק לאישור זיהוי מין התכלת עם Murex trunculus. אבל צפויה לו הפתעה.
ת״ר חלזון זהו גופו דומה לים וברייתו 1 דומה לדג עולה אחד 2 לשבעים שנה ובדמו צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרין 3
"… זהו תיאור החלזון:
- גופו (כלומר צבע גופו או קונכייתו) דומה לים;
- צורתו (או צורתו) דומה לדג, ו
- 4הוא עולה פעם בשבעים שנה; ובדמו צובעים תכלת,
לפיכך הוא מאוד יקר."
הברייתא מצוטטת עם שינויים קלים מאוד בילקוט שמעוני:
תנו רבנו חלזון זו גופו דומה לים וכו׳ עולה אחת לשבעים שנה
נראה שהקריאה "זו" מתייחסת לחלזון כמין נקבה למרות שלאורך שאר הקטע הייחס הוא כזכר, כמו גם בכל שאר הטקסטים כאשר חלזון מופיע.
נראה שהקריאה המקורית של הילקוט הייתה זהו. מעתיק שביקש לתקן אותו לאחר קריאת התלמוד הציב ו על ה-ה. סופר אחר שלקח את ה-ו כתיקון ל-ה' כתב זו. בכל מקרה הקריאה נושאת את הצדקתה בתוך עצמה; שם העצם חלזון כולל כל מיני חלזונות בעלי קונכיות. זה (סוג זה של חלזון) תהיה המילה המתאימה ולא זהו (זהו החלזון זהו הינו התיאור שלה) מה שעלול להוביל לאי הבנה של הקטע כמתייחס לחלזון באופן כללי, וכך להפוך את התיאור התלמודי למקור לטעות עבור הבורים ותדהמה עבור המיודעים יותר. עם זאת, ייתכן שהקריאה זהו היא המקורית. הקטע הוא ללא ספק תמצית מהקשר העוסק בתכלת וחלזון-של-תכלת שם כמובן לא יהיה מקום לטעות. בתלמוד גם התיאור מופיע בסמיכות לקטעים העוסקים בחלזון-של-תכלת. עם זאת אוסיף כי הקריאה "זה" זוכה לתמיכה של סמכות לא פחותה משמואל ב. חופני (ראו את המהדורה שלי של הפרק התשיעי של כתאב אחכאם שרע אל ציצית בכרך יולי של ה-Jewish Quarterly Review 1914).
יש לי חשד עז שבטקסט המקורי של התיאור לא היה זה ולא זהו, אלא פשוט נכתב 'חלזון גופו רוצה ובו' בקטע הקודם (בהקשר המקורי) העוסק בצביעה של תכלת בפיגמנט של חלזון; לא יכול היה להיות שום סיבה לאף אחת מהמילים האלה. כך בבראיתא דציצית שם התיאור עומד אחרי האמירה שאין צובעין תכלת אלא בחלזון אין "זה" ולא "זהו".
לפיכך דמיו יקרים: דמיו בלשון זכר מתייחס לחלזון. כאן שמואל ב' חופני אולי משמר את הקריאה המקורית דמיה בלשון נקבה, בהתייחס לתכלת.
התיאור נובע כמובן ממקור תנאי אך קשה לקבוע את תאריך ניסוחו.
- Lewysohn wrongly renders "seine Entstehung" (op. cit., 1 c). In רש״י and רבנו גרשום and cf.נדה כ״ד ע״ב
- Bochart wrongly renders: "unus solum in terram ascendit singulis sept, anni." אחד often stands for אחת ("one") in Tanaitic usage. Cf. Yalkut אחת.
- Riedel (l.c.) erroneously translates "deshalb ist sein Blut theur."
- Menahot, 44a.