ד. יישום לא מושלם של התוצאות שהושגו על ידי Lacaze-Duthiers לחקר התכלת והארגמן

Lacaze-Duthiers השמיט כל אזכור של תכלת וארגמן בתקופת יצירתו Memoire sur la pourpre 1 ("זיכרון על הסגול"). למרות שמחקריו אפשרו לו להבחין בין הרכיכות הסגולות לפי וריאציה בטון הסופי של הפיגמנט שלהם. עם זאת, הוא לא עשה שום ניסיון ישיר להקצות את הצבעים הסגולים העיקריים המופיעים בפליניוס, שלא לדבר על ספרות שמית למינים מקבילים של Murices ו-Purpurae. סופרים שכתבו על תכלת וארגמן כמעט ולא הועמדו בעמדה של הצעה קלה לזיהויים הסבירים של מיני התכלת והארגמן, בהתאמה, בסמכות התוצאות של Lacaze-Duthiers. המאמרים בנושא במיטב הלקונים המקראיים, אף שפורסמו לאחר ה-Memoire sur la Pourpre ("זיכרון על הסגול"), מגבילים עצמם ומודיעים ​​לקורא שהקדמונים השיגו את הצבע הסגול מ- Murex brandaris, Murex trunculus ו-Purpura hemastoma, מבלי לנסות כלל לציין מי הפיק את התכלת ומי את הארגמן. אפילו ב"מאמר על צבעים בתנ"ך" מעטו המוכשר של פרנץ דליטש אינו יוצא מן הכלל מהבחינה הזו 2.  אולם, אם היו Bizio מתייעצים עמו, ביציו היה עשוי להאיר על הדרך. הפורפירולוג האיטלקי מביע שוב ושוב את הדעה כי Murex trunculus היה המין ששימש בעבר בצביעה של ה-Purpura amethystina ו- Murex brandaris בזו של ה-Purpura tyria.

פיטשמן ב"היסטוריה של הפיניקים" עשה את הצעד הקרוב ביותר לניסיון זיהוי של המין ארגמן:

"הנוזל של ה-Purpura haemastoma, הבוצ'ינום כפי שמכנה אותו פליניוס, נותן צבע אדום מאוד; הוא סיפק את הסגול הבהיר יותר של טרנטו, הארגמן של איי אלישע שמזכיר יחזקאל כפריט סחר של צור." "Eine sehr ins Rothe spielende Farbe giebt der Saft der Purpura haemastoma, der Buccinummuschel wie sie Plinius nennt; er lieferte den helleren Purpur von Tarent, das Argaman der Inseln Elischa das Ezechiel als Handelsartikel von Tyros erwähnt."3 

ההתייחסות ליחזקאל, כפי שמסביר פיטשמן בהערת שוליים, מבוססת על זיהויו של אלישע עם חלאסה בחוף הצפוני של סיציליה. Purpura hemastoma, לעומת זאת, מספק גוונים כהים ולא 'helleren Purpur' ('סגול בהיר יותר')." 4 עבור תכלת פיטשמן אינו מציע הצעה.

  1. Lacaze-Duthiers, Memoire, Ch. 1, passim.
  2. Herzog, Johann, Jakob, Realencyclopädie, Gotha (1860), v.VIII, "Farben."
  3. Pietschmann, ibid., p. 242.
  4. As the amethyst purple colour was really the result of a mixture in certain proportions of the pigments of both "Purpura" (or pelagia) and buccinum, and the Purpura Tyria owed its tone to a double dyeing with the secretions of species of both these genera, Bizio has not articulated his view with the necessary distinctness at least in as far as it applies to the data supplied by Pliny.