ב. ניסיון הזיהוי של מיכאליס של תכלת-חלזון עם Sepia loligo
נראה כי הניסיון הראשון לזיהוי של חלזון התכלת נעשה על ידי מיכאליס. בעקבות תיאור הרמב"ם של התכלת, מיכאליס מזהה את המין עם ספיה או ליתר דיוק Sepia loligo. הוא כל כך בטוח בזיהוי זה, שהוא מעז להסביר על בסיס זה את האטימולוגיה של תכלת, שהספיה כאשר צדים אותה מוציאה את הפרשת הדיו שלה. לגזירה זו לתכלת, מיותר לציין, יש סבירות מועטה גם בהנחה של נכונות הזיהוי. לא משנה מה ניתן לחשוב על ערכה של השערתו של מיכאליס, יש לשער כי היא מסמנת התקדמות ניכרת במחקר המדעי של השאלה, תוך ניסיון לגלות מחדש את חלזון התכלת בטבע החי להבדיל מספר המתים.
ג'סניוס עוקב אחר הכיוון שעליו הצביע קודמו המובהק בחקר הפילולוגיה העברית, ומנסה גם לזהות את "חלזון-של-תכלת" עם מין מוכר, אך אינו מסתפק בפירוש המסורת היהודית בלבד, הוא מנסה לשלב את הנתונים שסופקו על ידי האחרונה עם הצהרותיו של פליניוס לגבי הרכיכה הסגולה.
| "תכלת = שחלת המראה של חצוצרה בים היבשתי הוא אופרטה, נצמד לסלעים, נקטף מסביב לצוקים, קונכייה סגולה, צבע סגול כהה, כפי שאומר פורסקיליוס. | "שחלת = תכלת buccini species in mari mediterraneo uperta, petris adherens, circa scopulosque lecta, testa violacio, color obscure violaceus ut ait Forskalius."1 |