ח. תוצאות שהתקבלו מבדיקה כימית של דגימות של תכלת ראדזין.
בעקבות עצתו האדיבה של פרופסור פרידלנדר הפניתי דגימה של תכלת ראדזין לפרופסור גרין במטרה לבצע עליה בדיקה כימית.
במקביל שאלתי אותו אם הפרשת הצבע של Sepia officinalis עברה אי פעם ניתוח כימי, הרעיון שעלה לי בזמנו היה שאולי המבנה הכימי של Sepia עשוי לכלול את שני הדברים הנזכרים בתשובתו של פרופסור פרידלנדר. הנה התשובה שקיבלתי מהפרופסור של לידס;
המחלקה לכימיה טינקטוריאלי וצביעה.
האוניברסיטה, לידס
30 ביולי, 1913
יצחק הרצוג Esq.M.A.
29, Rue des Francs Bourgeois, פריז
אדון נכבד,
בדקנו את מדגם הצמר שנשלח ומצאנו שהוא צבוע בכחול פרוסי. לחומר הצביעה אין אפוא קשר כלשהו לחומרי הצבע הטבעיים של המולוסק. עד כמה שידוע לי הפרשת ה- Sepia מעולם לא נבדקה. זה ללא ספק יהווה מחקר מעניין מאוד…
א.סי גרין
תכלת ראדזין עומד אפוא בסתירה פנימית, או שיש להטיל ספק בתוצאות הכימיה.
עלי להסס מאוד בטרם אגנה בהונאה אדם כמו ג.ה. ליינר.
נראה כי ראש החסידות הולך שולל על ידי איזה כימאי איטלקי רמאי. בהגיעו לאיטליה, ליינר, כפי שהוא אומר בעצמו, עבד קשה במטרה לגלות תהליך להפקת צבע התכלת מה-Sepia.
בהמשך להצעותיו של ליינר לתגמול גבוה, איזה מומחה חכם אך מתעתע בכימיה החליט, כנראה, לרקוח צבע פרוסי עם הפרשת ה-Sepia, באופן שיסתיר את נוכחותו של הצבע.
זה אותו מקור, אני חושב, שסיפק לבית הצבע של הראדזין את הכמויות הדרושות של שקיות דיו Sepia מלאות בהפרשה שחורה מוצקה, שלמרות שמתיימרת להיות חומר הצביעה הטבעי אינו אלא תרכובת מלאכותית בה ההפרשה דמוית הדיו של ה-Sepia רק משמשת לרמות את העין. נראה כי הרמאי הצליח להפוך גם לקבלן הבלעדי של מפעל התכלת בראדזין.
חקירות שבוצעו באיטליה עשויות אולי להבהיר את התעלומה, שכן אין זה בלתי סביר שליינר לפני נפילתו ברשתו של הנוכל פרסם הודעה בעיתונות האיטלקית המציעה סכום עתק עבור גילוי תהליך שבו כחול בניואנס מסוים עשוי להיות מופק מהפרשת Sepia officinalis.
הערות מאת ד"ר A. Dedekind.
שומר במוזיאון המצרי של החצר הקיסרית האוסטרית, וינה:
|
במוסף השני שורה 9 וכו' הקטע 'מהי שליחותו של ד"ר דדקינד\ וכו'… אתה יכול לציין שהגשתי את P. lapillus עם הגוונים של סגול, או כחול המסומן במילה תכלת, למרות שידעתי היטב ש-Purpura lapillus לא מופיע בים התיכון. בעמוד 33 במוסף השני שלך אתה אומר ש'המידע שסיפק ד"ר ז'רמן יהיה בקנה אחד עם המסורת היהודית'- זה לא נכון. מסר תלמוד קובע אחרת במפורש שתכלת הוא גוון של ירק (=ירוק); זה רק שלב ראשוני של צבע סגול מובהק. הג'נתינה היא סגולה מלכתחילה, ולכן אין לה צבע ביניים של ירוק. זה אומר שלתכלת אין שום קשר לג'נתינה, אלא הוא חילזון סגול. ראה. Schleiden, Das Meer (מהדורה שלישית) תחת סגול. וינה, 21 במאי 1914 א דדקינד. |
In der zweiten Beilage Zeile 9 u.s.w. sagen Sie der Passus 'Was Dr. Dedekind's omission etc.. . Eventuell können Sie hervorheben, dass ich P. lapillus mit in die Kategorie von den vermöge des Wortes תכלת markierten Farbenton von Violett, resp. Blau mit eingereicht habe, obwohl ich sehr wohl wüsste, dass Purpura lapillus im Mittelmeere nicht vorkommt. Auf Seite 33 Ihrer zweiten Beilage sagen Sie, dass 'die Auskunft von Dr. Germain sich im Einklang mit der Jüdischen Tradition befände' -, das doch ist nicht richtig. Eine Talmudistische Nachricht sagt sonst ausdrücklich, dass תכלת als Ton ירק (= grün) sei; das ist eben ein Vorstadienten einer Fefinitiv-Purpurfarbe. Das Janthina is von allen Amfange an violett, hat also gar kein Farbenzwischenstadiums von grün (ירק). Damit ist gesagt, das תכלת mit Janthina gar Nichts zu tun hat, sondern eine Purpurschnecke ist. Cf. Schleiden, Das Meer (3. Auflage) unter purpur. Wien, am 21 Mai 1914. A. Dedekind. |