ה. הזכרות של תכלת של ציצית בספרות הגאונית
מר שר שלום, גאון (נפטר 859) מדבר על תכלת כעל נחלת העבר:
ביד ישראל כשהיא תכלת
רב נחשון גאון (נפטר 889) בתשובה המובאת בחלקה בספר העיטור נותן את המקבילה הערבית לתכלת, מבלי לומר דבר נוסף. משתיקתו משתמעת כי השואלים שאליהם הופנתה תשובתו ביקשו רק את פירוש המילה, ולא מידע על קיומו של הדבר, או אי קיומו במצווה הידועה לכל.
בקוד של ר' שמעון קהירה שנכתב בערך בשנת 900 נרמז על אי-קיום של תכלת של ציצית אם כי לא נכתב במפורש. 1
רב שרירא, אחד הנציגים האחרונים של האסכולה הגאונית (930-1000) בספרו על טקס הכתרת ריש גלותא מזכיר את השימוש בתכלת, ארגמן ותולעת שני לקישוט מקום מושבו של ה"ריש גלותא".
ההתייחסות לתכלת אינה מעידה על קיומה של תכלת של ציצית בתקופתו של שרירא. אפשר היה להשיג בד בצבע הדומה לתכלת, אבל בהחלט לא כזה שיוצר על ידי יהודים בהתאם לדרישות החוק לתכלת של ציצית. אבל ייתכן מאוד שהמונח "תכלת" אינו משמש לתיאור התכלת המדובר אלא משמש רק ככינוי צבע, המייצג כחול כהה (אינדיגו, עץ). 2
ר' שמואל ב. חופני גאון (נפטר 1034) בחיבור על ציצית נותן תשומת לב רבה לתכלת. אין רמז לאי-קיום או הקיום העכשווי של תכלת של ציצית בשני הפרקים העומדים לרשותי, דהיינו. התשיעית בעריכתי והעשירית בעריכת ד"ר ישראלסון.